<h1>ארחות חיים הלכ' יין נסך סימן ל"ה</h1>
<h2>דף עג.</h2>
מים שנתערבו ביין [או יין במים] בנותן טעם מפני שהן מין בשאינו מינו. ואם נפל היין האסור לתוך המים מצלצול קטן מעט מעט ראשון בטל והר"ש ז"ל גריס צרצור ופי' אותו פך קטן וצלול ע"י קשר של משי ע"כ והרשב"א ז"ל כתב דאין אומרים ראשון ראשון בטל אלא כשלא נתן טעם לבסוף דכל שנתן טעם לבסוף הכל אסור ואין בטל טעמו לעולם.
בור של יין שנפל לתוכו קיתון של מים תחלה ואח"כ נפל לתוכו יין נסך רואין היין של היתר כאלו אינו והמים שנפלו משערין עם יין נסך אם (רואין) [ראוין] לבטל טעמו מותר ואם לאו אסור. והרשב"א ז"ל כתב באיזה טעם אמרו יש אומרים בששים ויש אומרים דכל שנתערבה בתוך ששה חלקי מים. כלל גדול אמרו בכל הטעמים נותן טעם לפגם מותר וכל שנתערב יין בתוך ששה חלקי מים המים נפגמים בטעם היין לפיכך אם נתערב בכדי שיעור זה הכל מותר ואפילו בשתיה ויש אומרים שאין דברים אלו אמורים אלא בשנפל קיתון של מים לתוך יין כשר תחלה קודם שיתערב היין נסך שם אבל אם נפל יין נסך לתוך יין כשר מיד נאסר הכל ועושה יין נסך ואע"פ שנפל המים לבסוף אינם בטילים עד שירבו המים כל כך שיש בהן לבטל כל היין ויש מי שאומר (כדיון) [כיון] נפל שם קיתון של מים [בין נפל] תחלה בין נפל לבסוף אם יש בה כדי לבטל כשר וזה עיקר עכ"ל.
